היום אנחנו רוצים להזמין אותך למסע בזמן.
השנה היא 1436, והדפוס זה עכשיו הומצא.
לראשונה בהיסטוריה האנושית, אפשר ליצור עותקים רבים של ספרים, עיתונים, עלונים ובעצם כל דבר הכולל את המילה הכתובה, ולהפיץ אותו בצורה נרחבת בציבור.

מדהים לא?
עד אז, ספרים למיניהם (מישהו אמר "ספר הספרים"?) הוכנו בעבודת יד קפדנית וקשה, והיכולת לקרוא ולפענח את תוכנם הייתה תלויה בין השאר ביכולתו של הכותב לכתוב בצורה ברורה ומסודרת. היות והיכולת לקרוא ולכתוב הייתה נדירה כשלעצמה, אלו שהגדילו לעשות ועסקו בכתיבת ספרים היו די מוצלחים בזה, ובכל זאת, די להציץ במחברתו של דה וינצ'י מהמאה ה-14 בשביל להבין את הקושי הנוצר במצב הזה

אז יחד עם הדפוס וההפצה ההמונית של המילה הכתובה, נוצרו קודם כל מגוון דרכים לעשות זאת. נכון, ספרים ועלונים היו בנמצא הרבה לפני המצאת הדפוס, אבל עיתונים וכתבי עת למשל הם תוצר ישיר של המצאה זו.

ככל שהדפוס התרחב והתפשט, כך נוצר צורך מהותי ליצור איזושהי שיטה סדורה ומקובלת אוניברסלית להעמדה נכונה של טקסט, כך שהיה קריא, ברור וקל להבנה, וכך נולדה לה תורה חדשה – הטיפוגרפיה, המוגדרת על פי ויקיפדיה כ"האמנות והטכניקה של סידור ועיצוב טקסט כך שיהיה קל להבנה ומזמין לקריאה."

עד כאן שיעור ההיסטוריה, ועכשיו, פאסט-פורוורד לימינו אנו.

בעידן האינטרנט והסמארטפון, אנחנו מוצפים במידע כמעט אינסופי – עיתונים, ספרים ועלונים (פלאיירים) עדיין בנמצא, ואליהם הצטרפו כמובן אתרי אינטרנט, דפי נחיתה וניוזלטרים מקוונים הנשלחים בדואר אלקטרוני.

היופי הוא שעד כמה שהעולם הופך לדיגיטלי יותר, יש עקרונות מסוימים שפשוט לא משתנים. אחד מהם הוא תורת הצבעים, והשני הוא תורת ההעמדה והסידור של הטקסטים, דהיינו הטיפוגרפיה, שגם במדיום הדיגיטלי עודנה חיונית יותר מתמיד!

בעולם העסקים הטיפוגרפיה רלוונטית בהרבה מאוד מקומות:

• באתר האינטרנט של החברה
• בפלאיירים השיווקים
• בניוזלטר שלנו
• בבלוג של העסק/החברה
• בפוסטים בפייסבוק
• בבאנרים שלנו בגוגל או באתרים אחרים

למעשה טיפוגרפיה היא חלק בלתי נפרד מהתקשורת השיווקית (מה שנקרא גם מרקום) כיוון שהיא נוכחת בכל מקום שבו אנו עושים שימוש במילה הכתובה, שזה בעצם… כל מקום!

כמובן שאין לצפות מבעלי עסקים באשר הם לדעת את כל עקרונות הטיפוגרפיה, בדיוק כפי שבעל העסק אינו נדרש לדעת לבנות אתרי אינטרנט או לנהל קמפיינים בגוגל ובפייסבוק. ויחד עם זאת, הזמינות והנגישות של היום מאפשרת לבעלי עסקים להפיק הרבה מהחומרים השיווקים שלהם בעצמם, ולכן יש כמה דברים שכדאי וחשוב להכיר.

אז ריכזנו לכם כמה עקרונות בסיסיים וחשובים בטיפוגרפיה, שהקפדה עליהם כבר יכולה לשפר בצורה ניכרת את הנראות של החומרים השיווקיים שלכם:

1. היררכיה בטקסטים
לפסקת טקסט, לא משנה אם היא בעיתון או באתר אינטרנט, צריך להיות מבנה היררכי בסיסי שמחלק את הטקסט. בלוקים ארוכים ואחידים במראה של טקסט הם קשים לקריאה ואף, מרתיעים.
אילו חלקים יש במבנה ההיררכי? חישבו על המבנה של כתבה בעיתון, כי קל מאוד לזכור את זה ככה: כותרת ראשית, משנית, ולאחר מכן כותרות משניות כאשר יש מעבר של נושאים במהלך הטקסט.

אגב, גם הדגשה של משפט או פסקה חשובים (בדיוק כמו שעשינו כאן במייל הזה) יוצרת שבירת של המונוטוניות ומסייעת לקורא להבין מה חשוב ובמה להתמקד במהלך הקריאה.

2. אל תעשו סלט
משום מה להרבה אנשים יש נטייה לערבב בין סוגים שונים של גופנים, מגוון גדלים וצבעים של טקסטים במקום אחד. התוצאה: השינויים התכופים "מקפיצים" את העין ותשומת הלב של הקורא ופוגעת לו ברצף הקריאה, בצורה שגם מפריעה לקשב שלו לתוכן הכתוב ויכולה ממש לפגוע ביכולת של החומרים השיווקיים שלכם להעביר את המסרים שאתם רוצים.

הכלל הבסיסי ביותר הוא – לא לערבב יותר משלושה גדלים של פונט באותו עמוד (מודפס או באינטרנט) – שבעצם מעביר את ההיררכיה הבסיסית ביותר – כותרת ראשית, כותרת משנית וגוף הטקסט.

בנוסף, השתדלו לא לערבב יותר משלושה צבעים באותו טקסט – לדוגמה, צבע שונה לכותרת, צבע אחיד לגוף הטקסט + הגשה מספיקים בשביל לעשות את העבודה.

3. פונטים שונים מתאימים לשימושים שונים
יש פונטים שהם נהדרים ומותאמים במיוחד לקריאה דיגיטלית (האוניברסליים והמקובלים ביותר הם כמובן "אריאל" ו"אלף"), ויש פונטים שמיועדים באופן ייחודי לדפוס (כמו "David" ו-"Times New Roman" שנראים זוועה במחשב). הקפידו להשתמש בפונטים הנכונים במקומות הנכונים, יש סיבה להפרדה הזו.

4. יש הבדלים מהותיים בין טיפוגרפיה בדיגיטל לטיפוגרפיה בדפוס
ניקח לדוגמה נושא של יישור הטקסט. בדפוס יש הרבה מאוד אפשרויות למשחק עם פסקאות, כיוון שזה תמיד יהיה יחסי לגודל הדף, לכמות הדפים, לנייר עליו מדפיסים. בעיצוב לפרינט, כלומר אופליין, המורכבות היא די גדולה וההבדלים בין פורמטים שונים יכולים להיות עצומים.

בדיגיטל לעומת זאת, מצד אחד אנחנו חשופים להרבה יותר תכנים בעת ובעונה אחת, מהירות ה"דפדוף" היא גבוהה הרבה יותר וגודל הדף/פורמט משתנה כל הזמן (בין מובייל לדסקטופ, בין רזולוציות מסך שונות וגדלי מסכים שונים), ומצד שני יש אפשרות להשתמש בכללים מסוימים שיבטיחו קריאות טובה במגוון מצבים. בעיצוב אונליין נעדיף פסקה מיושרת לצד (ימין בעברית ושמאל באותיות לטיניות), שורות קצרות של עד 22 מילה +-, וריווח של 1.5-2 שורות בין שורה לשורה.

5. הקפידו על סימני פיסוק במקומות הנכונים
גם סימני פיסוק הם חלק מהותי ובלתי נפרד מהטיפוגרפיה. פסקת טקסט ארוכה, ללא פסיקים או נקודות, תהיה קשה מאוד לקריאה בצורה הגיונית. סימני הפיסוק מסייעים לקורא לקרוא את הטקסט בצורה נכונה ונותנת הדגשים שונים לקריאה. פיסוק נכון בטקסט ישדרג אותו, ולעומת זאת פיסוק שגוי או היעדר של פיסוק יכול לעוות את ההקשר של מה שאתם רוצים להגיד, ולהרוס גם את התוכן הטוב ביותר

 

אלו טיפים קצרים ושימושיים ככה על קצה המזלג, כמובן שהתורה המלאה היא מורכבת מכדי להסביר במייל קצר (או אולי לא מאוד קצר), אבל חשוב להבין שכשהמעצבת שלכם שולחת דוגמה לעיצוב של פלאייר חדש, או את עמוד הבית של האתר החדש שלכם, יש הרבה מחשבה ושיקולים מאחורי ההעמדה של הטקסטים, בחירת הגופנים (פונטים) ועוד.

» ככה אנחנו עושים את זה »